פסק-דין בתיק ת"א 9045-09

הרקע

1.         עניינן של התביעה ושל התביעה שכנגד, נכס (מחסן) שהושכר בשנת 1997 על ידי התובעים/הנתבעים שכנגד (להלן - המשכירים) לנתבע/ התובע שכנגד (להלן - השוכר).

2.         המדובר במחסן במשק מס' 15 במושב גבעת יערים, אשר שטחו, בהתאם למודעה בעיתון שפרסמו המשכירים ביום 20.6.97, 120 מ"ר, מתוך שטח כולל של כ-400 מ"ר והמחולק למספר חלקים (להלן - המושכר).

3.         אין מחלוקת כי השוכר נענה למודעה שפורסמה על ידי המשכירים ושכר את המושכר.

 כמו כן, אין מחלוקת כי לא נחתם כל הסכם שכירות בין הצדדים, אלא סוכם בעל פה על דמי שכירות חודשיים בסכום של 1,200 ש"ח מבלי שנקבעה תקופת השכירות.

4.         התביעות הכספיות שלפנינו הינן המשך לתביעת פינוי שהגישו המשכירים בשנת 2009 (ת.א. 1159/09),  לאחר שטענו כי עוד בחודש אוגוסט 2004 פנו לשוכר בעל פה בדרישה לפנות את המושכר, וביום 12.01.06 הודיעו לו על כך לראשונה בכתב.

 בעקבות סירובו של השוכר לעשות כן, על אף פניות חוזרות ונשנות - הוגשה תביעת הפינוי.

            ביום 4.3.09 ניתן פסק דין לפיו חויב השוכר לפנות את המושכר עד ליום 1.5.09, והוא אכן פינה אותו במועד שנקבע.

התביעה

5.         על פי כתב התביעה, שהוגש ביום 1.9.09, הפר השוכר את ההסכם שבין הצדדים הפרה יסודית בכך שלא פינה את המושכר בהתאם לדרישת המשכירים, ועל כן הם זכאים לדמי שימוש ראויים.

 עוד נטען, כי השוכר הזיק למקרקעין שלא כדין בעת הפינוי בכך שהשחית את דלת הכניסה למושכר בכתובות "אבות אכלו בוסר, שיני בנים תקהינה, קללת אלוקים על משפחת כלף לעולמי עד",  וכן חיבל בשער הכניסה למשק עצמו.

            כתוצאה מכך, הוגשה על ידי המשכירים תלונה למשטרה נגד השוכר.

6.         בשל הנזקים האמורים דורשים המשכירים סכום של 140,000 ש"ח (לצרכי אגרה), אשר כולל אובדן דמי שכירות פוטנציאליים בתקופה שבין ינואר 2006  (המועד בו ניתנה לשוכר ההודעה בכתב ) ועד סוף אפריל 2009  , חוב בשל מסי ארנונה למועצה אזורית מטה יהודה בסכום של 6,000 ש"ח, פינוי אשפה שהותיר אחריו השוכר בסכום של 250 ש"ח, תיקון שער הכניסה למשק בסכום של 500 ש"ח, פרסום לשון הרע (50,000 ש"ח), וכן עוגמת נפש וטרחה (30,000 ש"ח).

7.         המשכירים צירפו לכתב התביעה חוות דעת מומחה, השמאי יצחק כהן, אשר העריך את דמי השכירות החודשיים בתקופה שבין שנת 2005 לשנת 2009 בסכום שנע בין 2376 ש"ח ( בשנת 2009) לבין 2,640 ש"ח  (בשנים 2006-2008) (להלן- חוות הדעת מטעם המשכירים).

התביעה שכנגד

8.         במסגרת התביעה שכנגד, אשר הוגשה ביום 5.11.09, דורש שוכר סכום של 82,127 ש"ח.

            לטענתו, במהלך שנת 2007 - 2008 נודע לו מטופס הארנונה כי שטחו של המחסן הוא 94 מ"ר בלבד, וזאת בניגוד למצג שהציגו המשכירים לפיו השטח הוא 120 מ"ר. על כן, דורש השוכר החזר הפרשי  דמי שכירות בסכום של 32,127 ש"ח.

            לעניין הנזקים - השוכר מכחיש כי גרם נזקים למושכר ולכן דורש לדחות את התביעה בעניין זה  וגם  פיצוי בסך 50,000 ש"ח בשל הגשת תלונת שווא נגדו למשטרה.

9.         ביום 1.11.11, זמן רב לאחר הגשת התביעה שכנגד, הגיש השוכר חוות דעת של  מומחה מטעמו ,יניב רפאל ועודד טור-סיני מחברת טור-סיני מקרקעין בע"מ ( להלן - חוות הדעת מטעם השוכר), אשר בה חושבו דמי השכירות לפי שטח של 94 מ"ר,  ונקבע כי בשל המרחק הגדול והנגישות הלא נוחה למושב גבעת יערים, ובשל רמת הבינוי ומצב התחזוקה הנמוכים -  דמי השכירות ששולמו בפועל הם גם דמי השכירות הראויים, הואיל וסכומם בתקופה הרלבנטית נע בין 1,034 ש"ח לבין 1,128 ש"ח.